זוגות רבים חווים משבר לאחר הרחבת המשפחה, לעיתים המשבר בזוגיות מגיע כבר לאחר הילד הראשון ואילו לעיתים הוא מגיע עם הילד השני או השלישי.
בני זוג מספרים על ויכוחים וריבים רבים, פגיעה באינטימיות, התרחקות, הפיכה ל"ידידים", חוסר שביעות רצון מהתפקוד ההורי של בן/בת הזוג, אי הסכמות בנוגע לחינוך הילדים, קנאה ותחושה של הזנחה של הקשר הזוגי ("איכפת לה רק מהילד").
אתגרים אלו ועוד רבים נוספים הם תוצאה של שינויים מאוד משמעותיים בתא המשפחתי.
הספרות המקצועית מגדירה הצטרפות של ילד חדש למשפחה כ"משבר חיים", הסיבה לכך היא שתמיד יש להסתגל לשינוי משמעותי באורח החיים והם לא יהיו שוב כפי שהכרנו אותם.
אם אתם הורים שחווים משבר בזוגיות אני מזמינה אתכם אלי לתהליך משמעותי שבו נעשה חישוב מסלול מחדש, נחזיר את הזוגיות שלכם למרכז, נחזק את התקשורת בינכם כדי שתוכלו לקבל החלטות משותפות ללא ויכוחים ותלמדו לשלב זוגיות טובה לצד ההורות.
הם נכנסו אלי לקליניקה כשפניהם מושפלות כלפי מטה, הם התישבו רחוק זה מזו ולא החליפו מבט. דנה הראשונה שהתחילה לדבר, היא סיפרה שהם התחתנו לפני שש שנים יש להם שתי בנות האחת בת חמש והשניה בת שנתיים. מאז שהבת השניה נולדה דנה מרגישה מאוד בודדה, גיא עובד שעות רבות וכשהוא מגיע הביתה הוא עייף וחסר סבלנות כלפי דנה והבנות, הוא מבקש שקט אחרי יומו העמוס. דנה אומרת לגיא שוב ושוב שהם כבר לא עושים שום דבר יחד, אפילו בלילה גיא נשאר לישון בסלון כי מפריע לו שהילדות מגיעות לפעמים למיטתם. דנה סיפרה שכל יום היא מעירה לגיא על התנהגותו והוא יודע טוב מאוד למה היא מצפה ממנו ובכל זאת הוא לא משנה שום דבר.
בתהליך שעשינו גיא העז לומר שהוא מרגיש שדנה תמיד מאוכזבת ממנו, דבר אשר גרם לו להתרחק ולהסגר. דנה למדה להעביר לגיא את התחושות שלה במסר "אני", כלומר לא להאשים אותו אלא לספר לו על רגשותיה ומחשבותיה ללא ביקורתיות כלפיו. השינוי בדרך התקשורת גרם לגיא להיפתח שוב ולהתקרב אל דנה ואל הבנות, הוא חזר לישון במיטתם. דנה וגיא למדו להגיד מה הצרכים שלהם ולהתחשב זה בזו.
חן ואור פנו אלי אחרי עוד ויכוח סוער, שבו אור איים בפרידה. כשהתחלנו לשוחח ולהבין מה האתגרים שהם חווים בזוגיות שלהם, חן סיפרה שאור כל הזמן צועק בבית, משתיק את הילדים ואין לו בכלל סבלנות אליהם. כשהיא מבקשת עזרה בערב הוא עושה לה טובה ופועל כמו מכונה. הילדים בוכים ולא רוצים אותו. ואז אור התפרץ בכעס ואמר, "בטח שהם לא רוצים אותי, היא כל הזמן מפנקת אותם, רכה איתם, בגללה הם כאלו חוצפנים, שלא נדבר על זה שהיא מתייחסת רק אליהם. אז בשביל מה אני צריך אותה בכלל? מהרגע שהילד הראשון נולד היא כבר לא זוכרת שאני קיים, הכל סביב הילדים, אנחנו אפילו לא שוכבים יותר, כשאני מנסה יש לה תירוצים מפה עד הודעה חדשה אבל כשהילדים רוצים משהו היא מתייצבת בדום".
בתהליך שעשיתי עם חן ואור אחד הדברים שמאוד שיפרו את מערכת היחסים בינהם היה הרגע שבו הצלחתי לגרום לאור להודות בפני עצמו קודם כל ואז בפני חן שהוא בעצם מתגעגע אליה, רוצה בקרבתה ורוצה שייכות למשפחה הזו. הוא כל כך פגוע במשך מספר שנים שהוא "השתבלל וזרק קוצים לכיוונם".
המון פעמים כשזוגות מגיעים אלי הם בטוחים שאין דרך חזרה, הם מגיעים מלאי טינה ועלבון ובטוחים שהם הצודקים ושבן/בת הזוג הם קטסטרופה. בתהליך משמעותי, ניתן לקלף את שכבות ההגנה ולהבין מה הרגשות שמסתתרים מאחורי ההתנהגויות השונות.
גילי ואלון נשואים 7 שנים יש להם שתי בנות קטנות, כשהתחתנו ההורים של גילי עזרו להם לקנות דירה יפה עם גינה גדולה אך בשכונה "פחות נחשבת", את הבנות הם שלחו לגנים פרטיים מחוץ לשכונה כי לגילי היה חשוב שהן תהיינה בסביבה "טובה", שהחברים שלהן יהיו "ילדים מחונכים" והסידור עבד להם מצוין.
השנה הבת הגדולה נכנסה לגן עירייה, שנמצא ממש מעבר לרחוב בו הם גרים. אלון כל כך מרוצה שהוא רק יורד למטה בבוקר וכבר הילדה בגן ואילו גילי מאוד לא מרוצה מהמצב, היא אומרת שמה שקורה בגן זה לא חינוך, שאלו לא הילדים שהיא רוצה שהבת שלה תהיה חברה שלהם ושחינוך זה הדבר הכי חשוב. היא אומרת לאלון שהם צריכים לעבור דירה בדחיפות לשכונה טובה יותר, הפחד הכי גדול שלה הוא שהבנות ילמדו בבית הספר של השכונה.
אלון לא מוכן לשמוע על למכור את הבית ולעבור לשכונה אחרת, הוא מאוד רוצה לגור בבית גדול עם גינה גדולה ולחיות ברווחה, אילו יעברו לשכונה יוקרתית יותר הם יצטרכו להסתפק בבית קטן יותר וללא גינה. אלון טוען שחינוך זה בכל מקום ומי שרוצה ללמוד ילמד בכל מקום ומי שלא, לא. לטענתו זה שהילדות מכירות כל מיני סוגי משפחות וילדים זה לטובתן וזה מחשל אותן לחיים עצמם.
גילי מנסה לשכנע את אלון שהם יקחו משכנתה גדולה יותר ובכל זאת יגורו בבית עם גינה (שכל כך חשובה לאלון) אך בשכונה טובה יותר והם רבים על הנושא לפחות פעם בשבוע ואז לא מדברים כמה ימים.
וכך הם הגיעו אלי, בדיוק ביום בו הם "לא מדברים" כל אחד מהם מאוד סגור בעצמו ובטוח בצידקתו. כשהם סיפרו לי כל אחד את רצונותיו ומחשבותיו שניהם אמרו (וזה הדבר היחיד שעליו הם הסכימו) שהנושא הזה הפך את הבית שלהם לשדה קרב, אין להם סבלנות לילדות כי הם כל הזמן כעוסים ומאוכזבים אחד מהשניה וכל פעם כשהם מחליטים לדבר כדי להגיע לפשרה, זה מתפוצץ בריבים ואחר כך בברוגז.
בתהליך, הבנו למה כל כך חשוב לאלון שיהיה לו בית גדול עם גינה ולמה לגילי כל כך חשוב חינוך וסביבה חברתית, הם למדו להיות אמפתיים זה כלפי זו סביב הנושא הזה וקודם כל להבין את השני גם אם עדיין לא מסכימים. רק לאחר תהליך עמוק ומשמעותי שבמהלכו הם למדו זו על זה עוד הרבה דברים מהילדות שהם כלל לא ידעו, הם הצליחו להתקרב מחדש ורק אז התחלנו לדבר באופן מעשי על "מה עושים" וכיצד ניתן למצוא את עמק השווה שיתאים לשניהם.
הפגישות מתקיימות בקליניקה שלי בחיפה או בזום.
לרוב הפגישה הראשונה מתקיימת עם שני בני הזוג, אך ניתן גם להגיע לייעוץ זוגי לבד. בכל מקרה תהיינה גם פגישות עם כל אחד מבני הזוג בנפרד בהמשך התהליך.