בעבר היה מאוד מקובל שמנהל פשוט "מנחית" משימות על העובדים שלו, מבלי לשמוע את דעתם או את תפיסת עולמם ואילו כיום יותר ויותר חברות הבינו שעל מנת להפיק את המקסימום מהעובדים כדאי מאוד לעבור לסגנון ניהולי מנהיגותי.

מנהיג לעומת מנהל הוא אדם שסוחף אנשים וגורם להם ללכת אחריו, הוא מהווה עבורם דוגמה אישית כל כך טובה ולכן הם בוחרים ללכת אחריו מרצונם ובשמחה! מכיוון שהם רוצים להידמות לו.

מנהיג טוב לא זקוק כלל לסנקציות ואיומים ולרוב הוא יהיה אמפתי ורגיש כלפי האנשים שנמצאים תחת ניהולו, הוא ידאג להכיר אותם ברמה האישית – משפחתית, יביע בהם התעניינות אמיתית ואילו העובדים ירגישו שדלתו של המנהל תמיד פתוחה עבורם במידה והם נתקלים בקושי מסוים.

כפי שהדבר ידוע היום במרבית החברות, כך הידיעה הזו מחלחלת לעוד ועוד בתים.

על מנת להיות הורים מנהיגים עלינו קודם כל ובראש ובראשונה להוות מודל לחיקוי לילדינו וזה אומר שעלינו להיות מודעים לעצמינו וללמוד לנהל את רגשותינו.

אם למשל, כאשר אנחנו כועסים אנחנו מתחילים לצעוק ולהעמיד "תנאים" לא נוכל להתפלא שזה בדיוק מה שילדינו יעשו כשהם יכעסו.

אם אנחנו נמצאים שעות רבות מול הסלולרי/המחשב (על אף שזו העבודה שלנו ויש לנו "תירוץ"), לא נוכל להתפלא שילדינו נמצאים שעות רבות מול המסכים.

האם אתם מוצאים את עצמכם יום ביומו זורקים הוראות ניהול לחלל האוויר? "לכי להתקלח", "לך להכין שעורים", "לכו לישון!", "בואו לאכול", במקרה הטוב הילדים מבצעים את ההוראות וברוב המקרים אנחנו חוזרים עליהן שוב ושוב עד שאנחנו מתרגזים, צועקים ומאיימים.

כהורים מנהיגים אנחנו נמצא את הדרכים (השונות!) לגרום לילדינו לבצע את מטלות היום יום ביצירתיות, ברוגע, תוך בחינת עולמם הפנימי של הילדים והתחברות לכל ילד לפי הדרך המתאימה לו. אנחנו נהיה אמפתיים ורגישים אליהם, נתעניין בעולמם הפנימי ובחוויות היום יום שלהם ונעזור להם למקסם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם בעצמאות ובתחושת מסוגלות. נאמין בהם כבר מגיל צעיר על מנת שהם ילמדו להאמין בעצמם.

נכון, לפעמים אין ברירה ועלינו להיות גם "רק מנהלים", אבל אם רוב הזמן נקפיד להיות "מנהיגים חיוביים" לילדינו, אז גם כאשר ננהל אותם הם ילכו אחרינו בגאווה.