הרבה פעמים הילדים שלנו מביעים עניין בכל מיני דברים שונים ולא אחת קורה שאני נתקלת בהורים שמאוד נבהלים מתחומי העניין של ילדיהם.

לדוגמה, ילדה שמאוד מתעניינת באיפור וקוסמטיקה, עוקבת אחרי מאפרות ברשת, מתנסה על עצמה מתאפרת ומסירה את האיפור ויכולה להעביר זמן רב בעיסוק בכך. אבא שלה אמר לי – מה זה השטויות האלו? הבת שלי לא תתעסק בדברים כאלו רדודים. אני לא מבין מה היא מבזבזת כסף וזמן על משהו שלא יתרום לה שום דבר בחיים. שתשב ותקרא ספרים, זה מה שאני עשיתי בגילה.

ילד שהביע המון עניין בדינוזאורים, חקר עליהם, קרא, שיחק במשחקי דמיון וההורים שלו אמרו – למה הוא לא יכול להיות כמו שאר הילדים בכתה? לאהוב משחקי כדור! אנחנו מפחדים שיצחקו עליו, זה נורא ילדותי.

כשאנחנו מגדלים ילדים לעיתים קשה לנו לעשות את ההפרדה בינם לבנינו, הם הרי נולדים תינוקות קטנטנים שתלויים בנו כמעט בכל דבר וכשהם גדלים לאט לאט ומפתחים את האופי שלהם זה לא תמיד כל כך פשוט עבורינו לגלות שהם לא מיני מי שלנו. לפעמים הם כל כך שונים מאיתנו וזה נראה לנו מוזר. ואילו לפעמים הם דווקא דומים לנו מאוד ואנחנו רוצים למנוע מהם לעשות דברים שאנחנו מצטערים שעשינו.

עלינו להזכיר לעצמינו שכל ילד הוא עולם ומלואו, הוא חיים שלמים ומלאים שעומדים בפני עצמם. אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים, כדאי שנקשיב לחלומות שלהם, כדאי שנביט ונראה מה התשוקות שלהם ונעודד אותם להאמין בעצמם, לחקור ולהתפתח במה שבוער בהם ולהגשים חלומות!

זכרו, כמו שאנחנו היינו רוצים שהסביבה שלנו תעודד אותנו כבוגרים להגשים את חלומותינו, כך ילדינו זקוקים לנו שלא נחשוש ונעזור להם להתפתח במה שבוער בקרבם.