הורים רבים פונים אלי בחששות ובמבוכה לאחר שילדיהם שואלים אותם שאלה שקשורה למיניות וההורים לא יודעים כיצד ואם בכלל נכון להגיב.
לשמחתנו, נעשית עבודת שטח רחבה מאוד של אנשי חינוך והמודעות הולכת וגוברת לכך שחשוב מאוד שנחנך את ילדינו למיניות החל מגיל שנתיים ועד לגיל ההתבגרות כולל.
כאשר השיח בנושא הזה הוא שיח שגרתי וילדינו יודעים שאפשר לדבר איתנו על נושאים "מביכים" כי הרגלנו אותם לכך מגיל צעיר, אז הם בהחלט יבואו וישאלו אותנו שאלות בגיל ההתבגרות וירגישו שהם יכולים לפנות אלינו בנושאים הללו.
אז כיצד נעשה זאת? מגיל צעיר נסביר לילדינו הפעוטות על גופם הפרטי, נסביר להם כיצד מגיעים ילדים לעולם, כן, גם אם הם לא שאלו (מומלץ לפני כתה א' לקיים את השיחה הזו). נמשיך בגילאי היסודי לספר להם שהם עשויים להיתקל בתכנים שלא תואמים לגילם – באנשים עירומים – חשוב לדעת שעולם המסכים מביא לכך שילדים מאוד צעירים עשויים בהחלט להיחשף לתכנים מאוד לא תואמי גיל ללא כל שליטה שלנו וגם לא בכוונה שלהם, דבר זה עשוי לגרום להם לתחושות של אשמה, חרדה ולעיתים להוות טראומה של ממש. לכן כל כך חשוב שאנחנו נעלה את התכנים הללו מראש – כפי שאנחנו מזהירים אותם מפני המכוניות בכביש, כך האחריות שלנו להזהיר אותם מפני סכנות הרשת והנטפליקס!

לפני גיל ההתבגרות נספר להם על השינויים הגופניים שהם עומדים לחוות, ולקראתו נציע להם להכיר את הגוף שלהם. לבנות במיוחד נציע לקחת מראה ולהסתכל כיצד נראה איבר המין שלה – אנחנו רוצים למנוע תחושות של פחד או גועל.
למי שמאוד קשה לדבר עם המתבגרים על נושאים מיניים מומלץ מאוד לקנות להם ספר בנושא ולבקש מהם שיקראו בו, להניח אותו בחדרם – בדרך כלל הסקרנות בנושא גדולה והם בהחלט מעיינים בו.
אם אתם זקוקים להכוונה אתם יכולים בעצמכם להיעזר בהדרכה או בספר.
זכרו ששיח פתוח זה דבר שנבנה לאורך שנים, אם נדבר איתם על כך הם ירגישו בנח לפנות אלינו כשירצו לשאול משהו או כשיצטרכו להתייעץ.