שמחה לשמוע שאתם בשגרה יותר רגועה! זה מאוד מרגש ומשמח אותי.

דמייני לך שהיית גומלת את הבן שלך מחיתול והיה הולך נפלא ואז בחיים כמו בחיים יש עליות וירידות ואחרי זמן מה הוא היה נורא בוכה פתאום איזה יום ואומר שלא בא לו יותר תחתונים והוא רוצה רק חיתול, האם היית חושבת להחזיר לו את החיתול?

אני בכוונה מעלה את השאלה הזו, כי היא מבהירה, שגמילה (מכל דבר) אצל ילדים, מצריכה הורים נחושים ובטוחים, ברגע שאנחנו ההורים לא בטוחים וחוששים ומעבירים מסר סותר, אז כמובן שהילדים שלנו לא יהיו בטוחים בעצמם.
ולכן, אם שינוי ההרגל הזה חשוב לכם וזה הדבר הראשון שצריך להחליט, האם אתם נחושים? האם זה משהו שחשוב לכם ואתם רוצים שהוא יירדם לבד? אם כן אז אתם מעכשיו מעבירים לו מסר נחוש ומלא ביטחון וקבוע!

תערכו עימו שיחה היום, תגידו לו שהוא ילד כל כך בוגר ועצמאי, שאתם סומכים עליו ושהוא מהיום הולך לישון לבד! כמובן שאני גם ממליצה על זמן לפני השינה, לשבת, להקריא סיפור, לתת מגע עמוק, אפשר לשוחח ולסכם את היום ואז הוא יודע שאחרי זמן מה שאתם יחד איתו, אתם יוצאים מהחדר והוא הולך לישון.
תעשו לו הכנה מראש בכל יום עד שההרגל יוטמע, שזה מה שהולך להיות.
במידה והוא בוכה, תאמרו לו שאמא ואבא בסלון, שזה הזמן שלהם קצת יחד ושהכל בסדר ושאתם סומכים עליו שילך לישון, הציעו לו לחשוב מחשבות על דברים שהוא אוהב.
תתחילו מזה, אם הוא כבר עשה זאת בקלות בעבר רוב הסיכויים שכשאתם תהיו נחושים הוא שוב יעשה זאת בקלות.